אחת המיומנויות החשובות בעבודה טיפולית, הורית או חינוכית היא היכולת להבחין בין התנהגות חיצונית לבין מצב עצבי פנימי.
אותה התנהגות יכולה לנבוע ממצבים שונים לחלוטין.
לדוגמה: ילד שלא משתף פעולה.
האם הוא:
- במאבק סימפתטי?
- מוצף תחושתית?
- עייף ומנותק?
- זקוק לקשר לפני דרישה?
- חסר ויסות ולכן אינו פנוי?
ללא אבחנה, נבחר תגובה לא מדויקת.
שלושת המצבים המרכזיים:
מצב בטוח / מחובר
יש קשר, גמישות, סקרנות, משחק, למידה.
מצב גיוס סימפתטי
אי שקט, תוקפנות, התנגדות, מתח, תגובתיות, צורך לזוז.
מצב כיבוי / נסיגה
עייפות, קיפאון, ניתוק, הימנעות, “לא אכפת לי”.
למה זה חשוב?
כי לכל מצב נדרשת התערבות אחרת.
- גיוס זקוק לפריקה וארגון
- נסיגה זקוקה להפעלה עדינה וביטחון
- מצב בטוח מאפשר למידה והעמקה
שימוש בקלפים
פולי יתאים לעיתים במצבי גיוס או ירידה באנרגיה.
גלי יתאים לעיתים במצבי עומס או צורך בקרקוע.
העיקרון: לא להגיב להתנהגות בלבד, אלא לקרוא את מצב המערכת שמתחתיה.
