התנהגות היא לעיתים קרובות השפה הגלויה של מערכת העצבים.
כאשר ילד מתפרץ, תלמיד מתנתק, מטופל מתנגד או הורה מגיב בעוצמה – נהוג לפרש זאת דרך אופי, בחירה או משמעת. אך פעמים רבות ההתנהגות היא ביטוי למצב פנימי עמוק יותר: דריכות, הצפה, קיפאון או חיפוש ביטחון.
במילים אחרות: ההתנהגות היא לא תמיד הבעיה. היא לעיתים המסר.
דוגמאות נפוצות
“הוא עושה דווקא”
ייתכן שמדובר במצב גיוס. הגוף נאבק כדי לשמור על שליטה.
“היא עצלנית”
ייתכן שמדובר במצב כיבוי עצבי – חוסר אנרגיה, עומס או קיפאון.
“הוא לא מקשיב”
ייתכן שהמערכת מוצפת ולכן הקשב מצטמצם.
“היא דרמטית”
ייתכן שהמערכת מחפשת עזרה, חיבור או ויסות משותף.
שינוי המבט משנה את התגובה
כאשר מפרשים הכול כהתנהגות, נוטים להגיב דרך:
- תיקון
- ביקורת
- עונש
- לחץ
כאשר מבינים שמדובר במצב עצבי, אפשר להגיב דרך:
- ויסות
- קשר
- גבולות מותאמים
- תנועה
- הורדת עומס
בקליניקה, בבית ובכיתה
השאלה החשובה היא לא רק “מה הוא עושה?”, אלא:
- מה קורה במערכת שלו כרגע?
- האם הוא בגיוס?
- האם הוא מוצף?
- האם הוא מנותק?
- מה יעזור לו לחזור לזמינות?
איך הקלפים משתלבים?
קלפי פולי וגלי מאפשרים לעבור משיח של תיקון לשיח של הבנה. הם נותנים מענה מעשי למצב הפנימי – דרך גוף, משחק ותנועה.
מאחורי התנהגות קשה, לעיתים יש מערכת עצבים שמבקשת עזרה.
