בין גז לברקס: להבין את מנגנון “המעצור הווגאלי”
אחד המושגים המרכזיים בתיאוריה הפוליווגאלית הוא היכולת של מערכת העצבים לא רק להאיץ – אלא גם להאט. ד"ר סטיבן פורג'ס תיאר מנגנון חשוב המכונה לעיתים “המעצור הווגאלי” (Vagal Brake). אפשר לדמיין את מערכת העצבים כרכב: כאשר המעצור הווגאלי פועל היטב, האדם יכול לעבור בגמישות בין פעילות למנוחה. איך זה נראה בחיי היומיום? מערכת גמישה: מערכת […]
מה מערכת העצבים מנסה להגיד לנו דרך התנהגות
התנהגות היא לעיתים קרובות השפה הגלויה של מערכת העצבים. כאשר ילד מתפרץ, תלמיד מתנתק, מטופל מתנגד או הורה מגיב בעוצמה – נהוג לפרש זאת דרך אופי, בחירה או משמעת. אך פעמים רבות ההתנהגות היא ביטוי למצב פנימי עמוק יותר: דריכות, הצפה, קיפאון או חיפוש ביטחון. במילים אחרות: ההתנהגות היא לא תמיד הבעיה. היא לעיתים המסר. […]
למה לפעמים דווקא תנועה היא הדרך היחידה לוויסות
כאשר ילד נמצא במתח, הצפה או אי שקט, יש נטייה לחשוב שהפתרון הוא לעצור, לשבת ולנסות להירגע. אך מבחינה עצבית־גופנית, במקרים רבים הגוף כלל אינו זקוק לעצירה – אלא דווקא לתנועה. מערכת העצבים האוטונומית פועלת דרך מצבי גיוס והרפיה. כאשר מופעלת תגובת לחץ, הגוף מכין את עצמו לפעולה: השרירים מתכווצים, הנשימה משתנה, הדופק עולה, והאנרגיה […]
לא לתקן… לפגוש! גישה חדשה לעבודה עם ויסות
שיח מסורתי נוטה לראות תגובות קשות כמשהו שיש לתקן: התפרצות, התנגדות, קיפאון, הימנעות, חוסר שיתוף פעולה. גישה מבוססת מערכת עצבים מציעה שינוי יסודי: במקום לשאול “איך מתקנים את ההתנהגות?”שואלים: “מה הגוף מנסה לעשות כרגע?” לעיתים ההתנהגות היא אסטרטגיית הישרדות: כאשר מבינים זאת, היחס משתנה. במקום: אפשר לעבור ל: כאן כוחם של פולי וגלי הם מציעים […]
פולי או גלי? איך לדעת מה הגוף צריך עכשיו
העבודה המדויקת עם ויסות אינה שואלת “איך נרגעים?”, אלא “מה הצעד הבא הנכון למערכת כרגע?” לפעמים הטעות היא לתת הרגעה כשנדרש גיוס, או לתת הפעלה כשנדרשת האטה. מתי לבחור פולי? כאשר יש: פולי מזמין תנועה, אנרגיה, קול, משחק, פעולה. מתי לבחור גלי? כאשר יש: גלי מזמין נשימה, האטה, קרקוע, מגע עצמי, רכות. ומה אם לא […]
איך לזהות מה באמת קורה במערכת העצבים
אחת המיומנויות החשובות בעבודה טיפולית, הורית או חינוכית היא היכולת להבחין בין התנהגות חיצונית לבין מצב עצבי פנימי. אותה התנהגות יכולה לנבוע ממצבים שונים לחלוטין. לדוגמה: ילד שלא משתף פעולה. האם הוא: ללא אבחנה, נבחר תגובה לא מדויקת. שלושת המצבים המרכזיים: מצב בטוח / מחובר יש קשר, גמישות, סקרנות, משחק, למידה. מצב גיוס סימפתטי אי […]
לפני מילים: למה ויסות מתחיל בגוף ולא בהסבר
אנשי מקצוע רבים נשענים באופן טבעי על שיחה, הסבר, שיקוף או עיבוד רגשי. כל אלו חשובים, אך יש רגעים שבהם מערכת העצבים אינה זמינה עדיין לעבודה קוגניטיבית. כאשר אדם מוצף, חרד או מכווץ, קליפת המוח הגבוהה פחות נגישה. היכולת לחשוב בהיגיון, להבין פרספקטיבה או לקבל מסר מילולי יורדת. לכן לעיתים נראה שמסבירים שוב ושוב – […]
למה “שבי בשקט ותירגעי” זו טעות ביולוגית
אחת הטעויות הנפוצות ביותר בעבודה עם ילדים ומבוגרים במצבי עומס היא ההנחה שרוגע נוצר באמצעות עצירה מיידית. כאשר אדם נמצא בדריכות, הצפה או עוררות גבוהה, מערכת העצבים אינה פנויה לעבור ישירות לשקט. היא מצויה במצב גיוס. במונחים פיזיולוגיים, המערכת הסימפתטית פעילה: קצב הלב עולה, הנשימה מתקצרת, השרירים מוכנים לפעולה, הקשב מצטמצם לזיהוי איום או פתרון […]
רכשתם את קלפי פולי וגלי? הנה איך להפוך אותם לכלי חי ביומיום
אם הקלפים כבר אצלכם בבית, בקליניקה או בכיתה – קודם כול, איזה כיף.לא רכשתם רק חפיסת קלפים, אלא שפה חדשה לפגוש את הגוף, הרגש והוויסות בדרך פשוטה ונעימה. הרבה פעמים שואלים אותנו:“אוקיי, קיבלנו את הקלפים… ומה עכשיו?” אז הנה כמה דרכים פשוטות ומוצלחות להתחיל להשתמש בהם כבר היום: קלף של בוקר – פתיחה ליום חדש […]